<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — ימות עולם שער שלישי</h1>
<h2>דף ז:</h2>
ירושלמי פ"ב דפיאה (ה"ד) ר' זעירא בשם ר' שמואל אין למדין לא מן ההלכות ולא מההגדות ולא מהתוספתא. עוד שם רבי חגי בשם ר' שמואל אין למדין מן ההוריה הכל מודין שאין למדין מן המעשה, אמר ליה ר' מנא הדא דתימא בההוא דלא סבר ברם בההוא דסבר עבד, א"ל בין סבר בין לא סבר בההוא דפליגי ברם בההוא דלא פליגי בין סבר בין לא סבר.
<h2>דף יד:</h2>
רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כר"ע. הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר"י. ר' נחמיה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי. רבי שמעון ורבי יוסי הלכה כר' יוסי. ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. והלכה כר' יהודה בעירובין ולא במחיצות. ור' יהודה ור' נחמיה הלכה כר' נחמיה. רבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי. רבי מאיר ור' שמעון הלכה כדברי המחמיר בשניהם. והלכה כר' שמעון בשבת ואפילו בדבר שאינו מתכוין לחבורה אלא לבעילה, אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר' שמעון. רבי מאיר ורבן גמליאל הלכה כר"ג. רבי ורשב"ג הלכה כרשב"ג. ר' אלעזר בר' שמעון ורבי הלכה כרבי, ואם אמר משם אביו הלכה כמותו. הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ובמקום אביו אין הלכה כמותו. כל מקום שאמר ר' שמעון בר' אלעזר בלא מחלוקת הלכה כמותו. והלכה כר' יהושע בן לוי בכל מקום. וכל היכא דאיכא תרי תנאי או תרי אמוראי ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, אי איכא רב במקום תלמיד לית הלכתא כתלמיד במקום הרב עד רבא, ומכאן ואילך הלכה כבתראה.
<h2>דף ל:</h2>
סתם במשנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה, ובפ' החולץ איכא מ"ד סתם במשנה ומחלוקת בברייתא אין הלכה כסתם משנה. סתם ומחלוקת עליו דאיתא באותה בבא חולק, אמרו בפרק החולץ (יבמות מ"ב ע"ב) דלא חשיב סתם, ואפילו הכי יש לסמוך עליו מקצת, מההיא דפ"ק דביצה (ב' ע"ב) דקאמר ביו"ט סתם לן תנא כר' יהודה דאע"ג דאותו סתם איכא פלוגתא עמו. מחלוקת במשנה וסתם בברייתא אין הלכה כסתם. הילכך כל מקום שחולקים חכמים בתוספתא ספרא וספרי, וסתם משנה כחד מינייהו, הלכה כמאן דסתים משנה כוותיה, וכל מילתא דפליגי בה במתניתין וסתם בברייתא לית הלכה כאותה ברייתא. ירושלמי דפרק החולץ (הי"א) וכן ירושלמי דפ"ק דמגילה (הלכה ד'), ואפילו אחרים שנו מחלוקת ורבי שנה סתם הלכה כסתם, הוא מורה כיחידאה פירוש שהורה כר' יוסי ולא כסתם משנה, ר' שמואל בר' אבא משום ר' אחא הדא דאיתמר כשאין מחלוקת אצל סתם, אבל אם יש מחלוקת אצל סתם לא בזו הלכה כסתם, ר' יוסי בר בון בשם ר' אחא הדא דתימא ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמים לא בדא הלכה כסתם. ונראה לי דילפינן מתוך זה ב' הלכות, דאם יש סתם אצל המחלוקת עצמו כמו שיש ב' תנאים חולקין בדבר אחד ואח"כ תיכף דעת שלישי אין הלכה כסתם, אלא אם כן יש מחלוקת לפניו וסתם במקום אחר כמו בפרק אחר או באותו פרק רחוק מן המחלוקת. עוד למדנו דין אחר, שאם יש בין יחיד וחכמים מחלוקת בהאי פרק ובפרק אחרינא סתם הלכה כסתם, כיון דסתם בלשון חכמים אע"פ שהוא מחלוקת ואח"כ סתם.
